זו צריכה להיות שנה שתשפה אותנו על כל מה שהייתה קודמתה ~ אגרת לשנת תשפ"ה
מנסה לאסוף את שברי השנה שחלפה ולהרכיב משהו שאפשר לחיות עמו. העניין הוא, שעדיין לא סיימנו להישבר ועד שלא ישובו אלינו אלה שנלקחו, קשה לי לראות את הנקודה שכאומה אנחנו יכולים לעצור
מנסה לאסוף את שברי השנה שחלפה ולהרכיב משהו שאפשר לחיות עמו. העניין הוא, שעדיין לא סיימנו להישבר ועד שלא ישובו אלינו אלה שנלקחו, קשה לי לראות את הנקודה שכאומה אנחנו יכולים לעצור
ברכות לשנה טובה לסינים שחוגגים היום, ה- 4.2.2024, את כניסת שנת דרקון העץ. אנחנו נפרדים מהארנבת אנינת הטעם על סף המתנשאת של שנת 2023, שהיא סוג של תיאור עצוב ל"מי אתם בכלל?" שנפוץ
במערכון "המכולת" שכתב דני סנדרסון על יודוקוליס, הוריו אמרו לו "התעודד, בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע", אז הוא התעודד והמצב אכן נהיה הרבה יותר גרוע. אחד הקשיים שלי במלחמה, שהפנמתי
בשנה האחרונה, היכן שלא אפנה, נראה כאילו אנשים מחזיקים שיפודים שהם רק מחכים לתקוע במי שרק נושם באופן שלא מרגיש להם במיינדפולדנס הנכון. וכשאני כותבת "היכן שלא אפנה", זה נכון גם לעולם
אני (המבוגרת האחראית): איזה פילטר עדיף? Paris או Melbourne? היא (בת ה-13): מה?! למה פילטר? אני: מה זאת אומרת? תראי, אני כהה מידי, צריך להבהיר היא: למה צריך להבהיר? אני: אבל, תראי, תראי איך זה יצא היא: אבל אמא ככה את נראית,
'שנה טובה', שלחה לי חברתי תמר הודעה. מחשבה ראשונה, היא התכוונה לשלוח הודעה למישהו אחר. מחשבה שניה, אנחנו בהבדלי שעות, היא ביבשת האמריקאית ואני כאן, אולי הם בשעת קוקטייל במסצ'וסטס או הרבה