ציור של נינו שטס עם בראשית אל הירח

עם פנס ושני כדורי ביליארד 

קיץ לוהט בעמק הירדן ומסתבר שגם ברחבי הגלובוס. אנחנו כבר יודעים לקבל אותו וחלקנו – המועט – אפילו בברכה. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות טרייד-אין עם האירופאים, אנחנו נלמד אותם איך מצננים בקיץ והם ילמדו אותנו איך מקררים את שלושת חודשי החורף, בהם לא משנה כמה שכבות בגדים עליי מהסוג התרמי או אחר, אם אני זזה מטר מהתנור, קר לי. זו קצת מטאפורה לאופן בו הידע והמשאבים לא נחלקים באופן חכם בין יבשות העולם, כמו המזון, כמו המים, כמו בכל שכונה וסמטת רחוב – יש מספיק לכולם ובכל זאת יש אנשים שאין להם די צרכם. 

יש אנשים בינינו שעושים שינויים גדולים – ע.ע. גנדי, ז'אן דארק ושות' – ולצדם יש רבים שעושים שינויים היוצאים מליבם, מביתם. שינויים קטנים עם פוטנציאל לאימפקט גדול. זוכרים את דיוויד אלן שחפרתי עליו בעבר – שלום עולמי מתחיל במטבח שלך, במיטתך, בחצר האחורית שלך? אז כזה. ולמען השלום העולמי הבאתי את פסח לקיץ ואני מאגפת ומכתרת פינות, עד שפינה לי תהיה חביבה. זה מתיש לאללה ולרוב ועל פניו הכול נראה גרוע יותר מהתחלת המבצע, אבל שווה וכדאי לנסות. כי אם יוצאים מגלים – לצד המראות המבהילים של קורים ושאר חרקים – אוצרות גלומים, דברים שטמנו אי שם ושכחנו מקיומם.

אם כן, הבית מתעורר לחיים ולצדו, הקצתי מהמדפים העליונים, אלה שצריך סולם אליהם, את ספרי, שאוחסן שם להתבשל בתוך חלל עמוק. וכך מצאתי את עצמי בקיץ בוער זה על סטורן 5 בדרך אל הירח. גם הרבה יותר נעים שם, אף אחד לא מעליב, לא מפציץ, לא משתלט… מממ… בעצם האמנם? מה קורה על אדמת הירח בינתיים שאנחנו מחרבים את כדורנו הנפלא ארץ? תצטרכו לחכות קצת ולקרוא בעצמכם. אך זוהי הכרזה רשמית – אני עובדת על שכתובו של סיפור הירח שלי, מדע בדיוני ופנטזיונרי, שזור בהיסטוריית משימות אפולו בשנות ה60-70.

איך אני עושה את זה? לא למדתי מדעים מהסוג הזה. תכנות בתיכון בדי-בייס-קובול-פסקל (למביני עניין עתיקים), לא הכין אותי לשישית כבידה, נקודות לגראנג' ושניות אור. אבל האיש שלי – כן. אז יש לי מורה פרטי משלי והשבוע הוא הבריק וסופסוף הבנתי, בעזרת פנס, כדור ביליארד לבן ואחד שחור, איך ומתי כדור הארץ שלנו נצפה במלוא הדרו כשעומדים על אדמת הירח. רוצים גם? אולי נעשה הדגמה בהשקת הספר.

אני מודעת לכך שאולי איבדתי את חלקכם בקריאה אבל אל תוותרו! כשמבינים את הקסם הזה, שהוא הרבה מעבר לבעיות היומיום הקטנות שלנו, הרבה מעבר למחלוקות תוך ובין יבשות, הרבה מחוץ לאטמוספרה, ההבנה הזו שופכת אור וטוב ובעיקר פרופורציות על החיים כאן וגם על סופם. ואני תפקידי, לנגב את החלון הזה כך שכשתקראו את הסיפור של מיג ומיטשל, גיבורי ספרי, יהיה לכם גם.

ובחזרה לעניינים ארציים, בימים אלו ממש, אני וידידי, עופר צור, עומלים באהבה על מה שאני מקווה שיהיה מיזם שירוץ בארץ כמו שיש אותו במקומות שונים בעולם והוא – טיול בעקבות ספרים. אם תרצו, זו הרחבת #ספרותמקומיתקוראתלי לטייל!

בחודש ספטמבר נצא לטיול בחיפה המיועד לקוראי בת מספר ארבע. הרעיון הגיע מכם, קוראיי המרגשים, שחלקכם כבר עשו סוג של טיול במסלול אותו צועד בספר ד"ר ג'ון ריצ'רד בל. ואנחנו, עופר ואני, לוקחים צעד קדימה בהנפשת הספר. המעוניינים בהודעה אישית כאשר נתחיל ברישום, כתבו לי ואוסיף אתכם.

ובינתיים, היו סבלניים עם הקיץ הזה, על דרכיו הפקוקות, עם הילדים שרוצים ובצדק לתפוס את העולם בחודשיים וספרו גם, איך אתם עושים את הימים האלה לנעימים?

באהבה,

לילי מילת

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter