בחודש האחרון צפינו ב227 דקות הסרט האייקוני, לורנס איש ערב. לורנס, שנחשב לגיבור והשראה. אני רוצה לספר לכם על אחת מהסצנות המתרחשת לקראת סוף הסרט.

על המסך נגלה כפר שנמחק על ידי חטיבה טורקית. יש תמונות קשות של ילדים מתים, בגדי הנשים הצבעוניים מתגלגלים ברוח המדברית ליד גופות הנשים והילדים שנטבחו. אף אחד לו הושאר בחיים.

עומר שריף מזכיר ללורנס (המגולם בידי פיטר או'טול) את מטרתם בכל המסע המדברי הזה, להגיע לדמשק, לא להיכנע לנקם. טלאל, אחד מחייליו של לורנס אומר "בלי שבויים", עוטה את הכפייה על פניו ורוכב אל עבר החטיבה הטורקית, אל עבר מותו הוודאי ביריות. הכפר הנשחט היה כפרו של טלאל. 

לורנס המיוסר מתלבט אך למראה דמו של טלאל יש רגע של החלטה שניכר על פניו שלאחריו הוא פוקד "בלי שבויים!"

שריף קורא לאלוהים ויודע שאין לעצור את מה שעומד לקרות. צבאו של לורנס מסתער ואף לנוכח ידיהם המורמות, הנכנעות, של הטורקים, אין לעצור את לורנס. יש על פניו שכרון נקם מלווה בחיוך מטורף כשהוא יורה שוב ושוב ועוד שוב. 

דמעות בעיניו של שריף, הוא יורד אחרי לורנס מסוסו אחרי שהאחרון ירה פנים אל פנים בחייל שהרים את ידיו לכניעה. הוא מתחנן בפניו "מספיק! תגרום להם להפסיק!" אך ללא הועיל.

בסיום הלינץ' התמונות קשות יותר ממראה הכפר השחוט. לורנס מביט מזועזע בסכין שבידו והיא מגואלת בדם בדיוק כמו כל אורכה של ידו, עד הזרוע.

"ישו בכה", אמר מר בנטלי העיתונאי שהגיע למקום אחרי כן ושריף שואל אותו באירוניה, "למה זה מפתיע אותך, הערבים הם עם ברברי, לא? מי אם לא הם?" הוא מביט בלורנס.

ולורנס שותק, נותן לשריף הערבי, זה שניסה לעצור את הלינץ' הזה, להיות מצולם לדיראון עולם על ידי בנטלי, שכל העולם ידע כמה ברברים ואכזריים הם הערבים.

מכאן ועד מותו, לא יימצא לורנס את נפשו.

אז, מה שווה כזאת נקמה?

לו מיעוט זה המשתלח בהמון הטוב, מתסיס את רוחות הפחד, את רוחות השנאה, את רוחות הנקם, לו מיעוט זה היה מעיד על הכלל, היינו חיים בגלובוס בו היה צריך לייצר "בתי חופש" למיעוט שחושב בדרך של שלום, למיעוט שמתמודד בתוכו עם מחשבת הכעס והנקם (כי כן, מחשבות עולות בנו, השאלה מה עושים איתן) ונותן לה ללכת, למיעוט שמעדיף אהבה.

לו היה זה המצב היינו מקימים בתי חופש וכל שאר קרקעות העולם, המאכלסות את ההמון, היו בתי כלא. 

מי כאן הרוב?

יש מחשבה. יש דיבור. יש כתיבה. יש מעשה. הדרך ארוכה בין לחשוב בכאב ועד לבצע גזר דין שיש מי שחושב שהוא מוסמך לו. 

הלוואי ונעצור במחשבה, נשמור על טוהר המילה שיוצאת לנו מהפה ונשתמש בכוח הזרוע שלנו כדי לכתוב מילים מרפאות, להכין מטעמים ולצייר עולם יפה.

בברכת שלום שיישמע, 

שלום שיישמר.

באהבה,

לילי מילת