לילי מילת​

"אהרון, הייתה לך פעם עוד אחות, נכון?" חבר של אבא מבגדד שאל אותו.

אוזני בת השמונה שהייתי הזדקפו. ישבנו על הטיילת של חוף דדו בחיפה ורק כעבור שנים רבות הבנתי את משמעות המיקום, ליד הים, לעובדה שאבא אבד במחשבותיו, הביט אל האופק, ולא השיב לשאלתי שלא הפסקתי לשאול לפחות כמה עשרות פעמים, "אבא, באמת הייתה לך עוד אחות?"

לא קיבלתי תשובה וגם אמא לא ממש ידעה ובעצם עניין זה נעשה עבורי לחידה. משלא פתרו לי אותה באמיתות, הפלגתי בדמיונות.

אני מאמינה ששם הייתה ההתחלה. התחלת הכתיבה, היצירה ומה שהפך לימים לספר הפרוזה שלי, כלת הים. כי מה שלא סיפרו לי, המצאתי בעצמי. מוחי נבר באפשרויות ותוך כדי בהייה בחלל (מתחביביי) החל לספר.

אז אני כותבת. סיפורים קצרים – שאף זיכו אותי בפרסים – סיפורים ארוכים, סיפורים לילדים וסיפורים למבוגרים.

ופרט לאהבתי לסיפורים ולאנשים, אני מוקסמת מתרבויות ומהחיבור ביניהן.

בשנה מאתגרת בחיי נחשפתי לנפלאות אמנות המיקום, פנג שואי, שהגיעה אלינו מסין העתיקה.

במשך שנים חוללתי שינויים קטנים בסביבתי שהפכו למתנות גדולות ואימצתי אמנות זו כדרך חיים. כשהגיע הזמן ונולד הרעיון, הקמתי עסק לייעוץ ואחת משאיפות חיי היא ליצור מרחב חיים תומך עבור אנשים. כי לכל אחד ואחת מגיע מקום מחבק.

אני ילידת חיפה, להורים שעלו מעיראק ומסוריה.

כיום חיה ויוצרת בקיבוץ דגניה ב' לצד האיש שלי ושתי בנותיי.