יום שני, 30 במאי 2022, שוב בדרכים. סגרתי שלושה חודשי נדודים מחנות ספרים אחת לאחרת, קרוב למאה חנויות. מאזינה לפודקאסט "עושים שיווק" בהנחיית קובי גור ורן לוי. שעות של כבישים והמחשבות נודדות. עוד חודש ספר קרב ואני מתעתדת להיות בתל אביב זו השנה התשיעית (!) שלי כסופרת. עוד מחשבה חולפת. האזנתי לראיון עם מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, שאמר כי הקורא הישראלי בחנויות רוכש בפועל 30 אחוזים ספרות מקור ו70 אחוזים ספרות מתורגמת. 'אבל… זה חודש הספר העברי,' אני מהרהרת וכמו שקורה לי במקלחת, בצעידה או בנסיעה, קרי, בכל מקום שאני לא יכולה לכתוב ואז דווקא עולים הרעיונות שעוד רגע יחמקו כמו שברי חלום – עולה בי רעיון!
כך נולד המיזם הקטן שלי #ספרותמקומיתקוראתלי. מיזם שכל כולו אהבה לספרות המקומית. היה לי חלום שכל אחד ואחת ייקחו ספר אהוב, שנכתב בידי יוצר מקומי, יצטלמו איתו כשהם אומרים 'ספרות מקומית קוראת לי', יתייגו בהאשטאג ויאללה בלגאן. וכך, ערב חודש הספר העברי, התקשרתי לנורית חברתי, שתעודד אותי לעוף על זה, כתבתי לתמר שמעבר לים, העמסתי את המידע על אנשי הבית, ספיר שלי צילמה ויצאתי לדרך, ככה מהר, לפני שאספיק להתחרט.
הינה כאן זה התחיל:
https://www.instagram.com/reel/CeOlXAsIBGe/?igshid=MDJmNzVkMjY=
חשבתי שיעופו על זה. בעיקר, הייתי בטוחה ממש, שסופרים שתמיד מחפשים להעלות למודעות את ספרם, יעלו סרטונים עם הספרים שלהם ובכלל, מה כל כך קשה למצוא אוהבי ספרות מקומית שיתגייסו לעידוד קריאת הספרות העברית? אז זהו, שלא היה קל. וכאן המקום להודות לעשרות (!) החברים והמשפחה שכן. אני כל כך מעריכה אתכם ומודה לכם. עשיתם חסד עמי ועם ספרות המקור.
הינה מקבץ של מתיקות מתוך מה ששלחתם:
https://www.facebook.com/677384572/posts/pfbid0VeiCyj9TRvUmdYKyJ3RBeoQ6zzr1njxZpsnh5sD9hMGjZ9jzyPY3jKgTF6WtjcDMl/?d=n
המיזם רץ רק יום אחד בלבד כשהחלטתי לכתוב אישית לאבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, בידיעה שההודעות ודאי הולכות לספאם ולא בטוח שאענה. להפתעתי והתרגשותי, אבי ענה לי תוך מספר שעות ומיד התגייס לטובת המיזם וכאן המקום להודות לאיש, שמעבר לעבודתו, פשוט אוהב לקרוא ספרים ופועל לטובתם. כל דבר שהעליתי, צומת ספרים שיתפו ואף יצאו במבצע לחלוקת ספרים למי שישתתף במיזם.
מעודדת מהחיוביות של אבי שומר, החלטתי לכתוב לשר התרבות שלנו. דקות ספורות אחר כך, כתבה לי חזרה נעמה מלשכת השר. עוד כמה התכתבויות ומספר ימים אחרי, נחת אצלי במסנג'ר הסרטון של שר התרבות שלנו, חילי טרופר הנהדר עם ספרה של זלדה בידו.
הינה כאן כל התלהבותי:
https://www.facebook.com/677384572/videos/770343101042918/
והתחיל שבוע הספר בשרונה, שהיה שוקק חיים ואדם. באמת, כפי שכתבתי, זו השנה התשיעית בה אני משתתפת בשבוע הספר בתל אביב ואף פעם לא חוויתי אותו כל כך מלא חיים ואהבת ספרים. אני יודעת שזה לא מעיד על כלל האוכלוסייה ובכל זאת, לפגוש מאות אנשים מידי ערב כשמה שמחבר אותנו הוא ספרים, מחמם את הלב.
אני מאמינה גדולה בלזמן את הטוב לחיים. במקביל, כשאני באה לשבוע הספר, אני באה לעבוד. לא מוכרת רק את ספריי ומדברת עליהם. אני מכירה את כל הספרים בדוכן ויש בי צורך אמתי לעזור לאנשים למצוא את ה-ספר עבורם. אז אני פחות מסתובבת (כך גם יש קולגות שלא הספקתי לבקר, נקווה שנשלים בהזדמנות אחרת) ומעמדתי בהוצאת הספרים שלי, מטאור, מנהלת שיחות טובות, הזויות, משעשעות ואף עמוקות. וכך, במוצאי שבת, 18-6-22, הגיעה אליי משלחת נשיאותית, מרגשת.
על כך תוכלו לקרוא כאן:
https://www.facebook.com/photo/?fbid=10161530773649573&set=a.10152743511429573
בין דגניה ב לתל אביב, האנטרפרייז (כך אני מכנה את המכונית שלנו) כבר מכירה את הדרך היטב. נשארתי ללון בתל אביב, מתעלת את העבודה לזמן איכות עם הבנות שלי האהובות והאלופות! שסיימו את שנת הלימודים בהצלחה מרובה. אחת בכדור מים, אחת בתיאטרון ושתיהן, אהודות על סביבתן, כי מה אפשר לומר – הן מהממות 😉
וכך, בדרך לא דרך, הגעתי למלכה, המסעדה של אייל שני. שם נאלצתי להתמודד עם סלידתי מהפרי שהאיש שלי ואייל מחשיבים לנשגב ביקום הנצפה.
הינה כאן, על מנת שתוכלו להשתעשע על חשבוני:
https://www.facebook.com/reel/1556005051495356?fs=e&s=cl
ואז הגיעה, מלכת הרוקנרול והלבבות, סי הימן, שריגשה אותי עד דמעות – לא כביטוי. אמתי לגמרי הזלתי דמעות בדוכן הספרים, האזינו ותבינו למה:
https://www.facebook.com/677384572/posts/pfbid0ecfHws5ZEm5UkTNzXUzBSmcucCHqFbb48yS3W4oCnQ2ir6LAWK3EvBpzxfnDBhdvl/?d=n
ואם זה לא מספיק, ראו כמה אור הביאה איתה המלכה אל מחוזות שבוע הספר בשרונה:
https://www.facebook.com/1066390161/posts/pfbid0J8zzWchPNsVh4iT1VW7Hfyfhu1J2BoHLGiR2BbLgSGwqN1GugUGD7nEFwocSsXJrl/?d=n
נהדר שקצרה היריעה מלפרוש את כל הטוב שהיה בחודש האחרון כמו את הריאיון לעיתון מעריב עם לילי מאילת, שזו בדיחה לבלוג אחר. תודה למי שביקרה, למי שקרא, למי ששלח אש חמה ואוהבת ולכל אוהבי הספרים באשר אתם.
שוב אני מסיימת בתודה לכם ולכן, קוראיי.
כי מה לעשות, אני לא סופרת אם אתם לא קיימים.
באהבה והודיה,
לילי מילת
