כשצלם מוכשר אומר לי שהוא חושב שתמונות חזקות פחות מהמילה הכתובה, אני מיד מקשיבה. תוסיפו לזה שהוא חברי הטוב למקלדת מזה שנים וכך נולדה –
"לאור הזיכרונות – אנתולוגיית ה- 100 של דגניה ב", אסופת סיפורים מתקופות שונות של הקבוצה, מפי אנשים שונים שביקרו בה, שחיו בה, שלא היו בה מעולם וכל כולם של הסיפורים הם בהשראתה.
האנתולוגיה רואה אור בדיוק בזמן ראשית תשפא ובדיוק בזמן למלאת 100 שנים לקיבוץ שאימץ אותי, הגולה החיפאית, לחיקו.
הייתה לי הזכות המאתגרת לערוך את האנתולוגיה וזה הישג כשלעצמו עבורי לפתוח אתו את השנה החדשה.
באגרת השנה שעברה בישרתי לכם על חתימת ההסכם עם הוצאת מטאור שלקחה אותי ואת כלת הים שלי ושלחה אותנו עטופות לחנויות הספרים הפיזיות והווירטואליות וזה מסע שעדיין מתרחש ומתעצם בכל יום שעובר ובכל קורא וקוראת שהם אתם. תודה על כך כי מי הסופרת שאני ללא קוראים?
הקורונה שנטשה את הבירה לטובת כתר הבידוד העולמי, מלמדת אותנו קירוב וירטואלי מהו. הייתי מעדיפה שלא נחווה אותה כלל ואני לא חושבת (כפי שנהגתי לחשוב בעבר) שלכל דבר יש סיבה. יש דברים שהם סתם ואני לא צריכה קורונות למיניהם כדי להעריך את הקיים. אני כבר מעריכה ואת יכולה ללכת.
אולם אם כבר נשארת, לקחתי ממך את הזמן שעמד והקמתי את האתר הזה, שאתם קוראים בו כעת, חלום בן כמה שנים שמימשתי וככל הנראה לא הייתי עושה זאת לפחות עוד כמה שנים. דיינו.
בפינת הקריאה, סיימנו, אני והאיש את אשמת הכוכבים של ג'ון גרין. מסתבר שהלב יכול להישבר ולהתרחב בעת ובעונה. התאהבתי בהייזל גרייס הצמחונית כי "אני רוצה לצמצם את מספר מקרי המוות שאני אחראית להם." אותה הייזל שטוענת שאנה פרנק "בטח הייתה רוצה יותר מכל שהבית שלה יהפוך להיות מקום שצעירים שְבוּרים באופן בלתי-ניתן לתיקון יתאהבו בו."
אוגאסטוס ווטרס תפס נחלה בליבי בכל סיגריה שמעולם לא הדליק, ברצינות בה הוא קונה עוד דקות במשחק המחשב מחיר הדמדומים, לילדים שנלקחו כבני ערובה וכמובן כשהוא אומר להייזל: "בגלל זה אני מחבב אותך. את בכלל קולטת כמה זה נדיר למצוא בחורה לוהטת שמשתמשת במילה "פדופילים" באופן הומוריסטי במשפט? את כל כך עסוקה בלהיות עצמך שאין לך אפילו שמץ מושג כמה את חסרת תקדים."
שני בני הבית ממליצים לכם על הספר. אפילו שאני בוכה שוב עכשיו. והאיש אמר 'ממליץ, ממליץ, לכל מי שרוצה להתפלש בכאב הזה… כתוב מעולה'. בספר יש בניית דמויות נפלאה, בקול של מתבגרים שיכולים ללמד אותנו מבט ישיר, בלתי מתפשר ואוהב מהו. תודה ג'ון גרין, מי שלא תהיה.
אז לאן אני בתשפא?
פניי לסיום הספר הבא – או-טו-טו מסיימת עריכה ושולחת להוצאה לאור!
ללימודי תרבות תואר שני באוניברסיטה הפתוחה
ו… יש כבר רעיון לרומן חדש:)
ואיפה אתם בתמונה? ספרו לי, מחכה לשמוע!
אני מאחלת לכם לאהוב עד הסוף את הרגעים השנה, לתת לכאב להיות כשהוא מגיע – כי אי אפשר להתכחש לקיומו – ולהתנחם בזרועות אוהבות, של בן זוג, של ילדה, של חבר, של אוויר הרים, של ים.
שלכם באהבה,
לילי מילת