תפריט
פעימה בקצה היקום
אכלתי בזהירות את השוקולד מסביב לשלגון, ונשאר החלק הלבן. אני מלקק אותו, חושש לתת ביס, שלא אנגוס בטעות בחייל הצעצוע שנמצא בתוכו. אני לא יודע אם אני אפילו אוהב את הטעם הזה. לא משנה לי. כל מה שמעניין אותי זה מה יצא לי כשהשלגון ייעלם. איזה חייל יישאר לי ביד?
כבר יש לי את כל האוסף, חוץ ממה שחשוב לי. אני מחכה שיצא לי החייל שכורע ברך ויש לו נשק ארוך על הכתף. הוא מזכיר לי את בּוּפָה. החבר שלו סיפר איך הרים את גלגל המתח והרכיב אותו על הטנק בעצמו כששאר המדריכים הסתדרו בשלשות כדי להרכיב אחד כזה. קראו לו בעצם אפרים, אבל החברים שלו מהפנימייה אמרו שהוא חזק כמו בפאלו וכינו אותו בּוּפָה.
כשאפרים חזר מהפנימייה הצבאית וירד מהאוטובוס, הייתה לו שקית ביד וכל הזמן הבטתי בה, תהיתי מה יש בה ולמה הוא לא הניח אותה בתיק הגדול שלו. הוא לקח אותי ישר לסלון. ישבנו על הרצפה ומתוך השקית הוא שלף חיילים-חיילים בצבע ירוק, כמו צמת המדריך הירוקה שהייתה לו על המדים. בהתחלה כולם נראו לי זהים, אבל אפרים התעכב על כל אחד ופתאום ראיתי חייל אחד שעמד בפישוק וכיוון את נשקו קדימה, אחר שישב על ברכיו מול פגז, והיה שם אפילו אחד בתוך סירת גומי קטנה.
"כשמגיע האויב, החיילים צריכים לכתר אותו," הסביר תוך שהוא מסדר את החיילים במעגל סביב שלושה אחרים שעמדו במרכז.
"עכשיו הם שמים להם כתר? על הראש?"
אפרים צחק, "לא על הראש," פרע את שערי, "הם מקיפים אותם כמו כתר שמקיף את הראש, זה נקרא כתר נושם."
"ואז הם יכולים למלוך, בּוּפָה?" שאלתי.
אפרים קם ומשך אותי אתו, הוא החזיק את ידיי ואני התגלגלתי על גופו עד שזרק אותי באוויר. צרחתי אבל לא פחדתי, למרות שכמעט הגעתי לתקרה, כי ידעתי שהוא יתפוס אותי שוב. "ואז הם יכולים למלוך, קטני, ממש כך."
אני מסיים ללקק את כל השלגון ורק אז מביט לראות מה יצא. אני לא בוכה. זה רק הלב שלי שפועם חזק. אני מניח את אפרים החייל מעל כולם. האוסף הושלם.
אמא נכנסת לחדרי ומתיישבת לידי על המיטה ושקית בידה. אין שם חיילי פלסטיק, יש שם חיות. כל מיני חיות. אנחנו מסדרים אותן יחד, ואמא מספרת לי סיפור על כל פיל וכל כבשה. רק על הבפאלו היא לא צריכה לספר.
"בקרב הלב פועם חזק," סיפר לי פעם אפרים, "כל כך חזק שאפשר לשמוע אותו בקצה היקום. זה עוזר לחייל להתרכז במטרה, הוא מקשיב לפעימות לבו ומתמקד."
הלב שלי פועם חזק כשאני מניח את הבפאלו ליד אפרים החייל. כל כך חזק הוא פועם שאני יודע שאפרים שומע אותו שם, בקצה היקום.
